תפריט
פתיחת חברה ויצירת אישיות משפטית נפרדת הינה אמצעי להפחתת סיכונים. מרגע שהפעילות מתנהלת במסגרת של חברה ולא של עוסק מורשה עצמאי, כל הסיכונים העלולים לחול על עסק, חלים (במרבית המקרים) אך ורק על החברה ולא על בעלי מניותיה או מנהליה. בעל המניות חב אך ורק בסכום אותו שילם בעבור מניותיו, אלא אם כן הוא חתום על ערבות אישית לחברה.
כאשר רשם החברות מקבל חברה לרישום עליו לבצע בדיקה מקיפה הבוחנת את המאגר הקיים של רשם החברות. במידה ושם החברה המוצע כבר קיים במאגר או קיים שם הדומה לו, רשם החברות יסרב לרישום החברה בשם המבוקש, לכן יש לבדוק היטב את השם המוצע ולהוסיף שני שמות חלופיים על מנת למנוע מקרה של סירוב. במקרה שבעלי מניות המבקשים לרשום חברה הינם בעלי מניות בחברות אחרות בסטטוס של חברות מפרות חוק או שאותם בעלי מניות רשומים כחייבים מוגבלים באמצעים בהוצל״פ או בהליכי פשיטת רגל, רשם החברות יסרב לרשום את החברה עד לשינוי סטאטוס בעלי המניות או מחיקת שמם מהחברה הנוכחית המבקשת להירשם.
חברה הינה התאגדות של אדם או מספר בני אדם ו/או חברות, אשר התאגדה ונרשמה ע”פ חוק החברות, התשנ”ט – 1999 (להלן: “החוק“).
כן. עצמאי המקים חברה יכול להפחית בצורה משמעותית את שיעור המס הכללי על הכנסותיו. החברה תוכל לשלם לעצמאי מתוקף תפקידו כמנהלה או כעובדה של החברה, משכורות בשיעור מס שולי נמוך יחסית, ואת יתרת ההכנסות תשלם לעצמאי כבעל מניות בתור דיבידנד, הפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בתנאים מסויימים. תשלום הדיבידנד לבעלי המניות חייב במס בשיעור 25%. יש לזכור כי אין כל חובה למשוך דיבידנד וכי לא תמיד רצוי למשוך שכר נמוך במיוחד בשל השלכות אחרות הכרוכות בכך.
לאחר שחברה נרשמת ברישומי רשם החברות, היא בעלת אישיות משפטית נפרדת, כשרה לכל זכות, חובה ופעולה. כלומר, החברה הינה גוף משפטי אשר מתייחסים אליו כאילו הוא מנותק ממייסדיה. מהותה של ההפרדה מתבטאת בכך כי בעלי המניות אינם חבים בחובותיה של החברה, למעט במקרים חריגים.
עצמאי הוא עוסק מורשה הרשום כעוסק לצורכי מע”מ ומס הכנסה והוא חב בחובותיו ובחובות עסקו, ולכן אינו מוגדר 'אישיות משפטית נפרדת'. אין הבדל ממשי בין העוסק לבין העסק, לא בעבור רשויות המס ולא בעבור כל צד שלישי המתקשר עם העוסק/עסק. במקרה של חברה, החברה היא העוסק המורשה ולא בעלי מניותיו, ולכן ישנה הפרדה בין התחייבויות העסק (החברה) להתחייבויות בעלי המניות והמנהלים.
כן. אין קשר בין העובדה כי אדם הינו בעל מניות בחברה וכן עובד בה כעובד שכיר ו/או כמנהל ומקבל שכר מן החברה בעבור עבודתו.
תקנון החברה הוא שמסדיר את היחסים בין כלל בעלי המניות בחברה. ניתן לנסח “הסכם מייסדים” אשר מסדיר את מערכת היחסים לאחר רישומה של החברה.
במידה ורוצים לשנות את הרכב בעלי המניות, עורכים אסיפה של הדירקטורים ובה מחליטים על השינויים הנחוצים, עו"ד יאמת את ההחלטה והיא תועבר לרשם החברות. רשם החברות ישנה את הנתונים השמורים אצלו בהתאם.
לא. במידה והעסק נקלע לקשיים לגיטימיים ולא הצליח להיחלץ מן המשבר שפקד אותו, החברה תכנס להליך של כינוס נכסים ואחריו פירוק. בעלי מניותיה לא ניזוקים (למעט הפסד השקעתם בחברה) מהליך זה. לעומת זאת, עסק עצמאי שקורס, עלול לגרום לבעליו להפוך לפושט רגל על כל המשתמע מכך.
