בעת משבר הקורונה, חברות רבות נאלצות להיסגר. עובדי החברה יכולים, לאחר פירוק החברה, לתבוע מביטוח לאומי פיצוי של עד 114,452 ש"ח לכל עובד! (נכון ליום 13.4.2020)
המשבר הכלכלי הגדול אשר פוקד אותנו פוגע בחברות רבות, אשר חלקן מגיעות למצב של חדלות פירעון. במצב כזה, חברה אינה יכולה לפרוע את חובותיה, משמע לשלם: לספקים, לנושים שונים ואף לעובדים. ומכאן, מגיעה למצב של פירוק החברה, מטרת הפירוק הינה לכנס את כל יתרת הנכסים והכספים שנותרו ברשות החברה, לשם מימושם וכיסוי חובותיה לנושיה, ככל שניתן.
אך כפי שציינו, מדובר בחברה אשר אין ביכולתה לפרוע את חובותיה, ומשמעות הדבר הינה כי אין במימוש כלל נכסיה כדי להספיק לכסות את כל חובותיה. כלומר, סך חובות החברה גבוה מסך נכסיה.
כאשר מדובר במצב כזה יש לסלק את החובות כלפי נושי החברה לפי סדר הקדימות אשר נקבע בחוק: נושים מובטחים בשיעבוד קבוע, נושים בדין קדימה, נושים מובטחים בשיעבוד צף, נושים רגילים, ובעלי המניות של החברה.
עובדי החברה נמנים על הנושים בדין קדימה ועל כן מעמדם גבוה יחסית במדרג עדיפות הנושים. כלומר, המפרק יסלק את חובותיהם של העובדים לפני שהוא יסלק את חובות הנושים המובטחים בשיעבוד צף ואת חובות הנושים הרגילים, אם כי רק לאחר שהוא יסלק את חובות הנושים המובטחים בשיעבוד קבוע.
ישנם מספר גורמים אשר יכולים להגיש בקשה לפירוק חברה על פי החוק, והם: בעלי המניות – כאשר מדובר על פירוק חברה מרצון, היועץ המשפטי לממשלה או כונס הנכסים ו- נושים שונים. ההתמקדות שלנו תהיה בנושים אחרים.
נושים אחרים יכול ויהיו עובדי החברה – אשר לא קיבלו את שכרם ואת זכויותיהם ולאחר שיינתן צו פירוק לחברה, יוכלו העובדים, כנושיה, לדרוש זכויות שונות מהביטוח הלאומי בעקבות הפיכתה של החברה לחברה בסטטוס 'מחוסלת'.
איך נעשית בקשה לפירוק חברה ע"י נושים שהינם עובדי החברה?
כאשר עובדי החברה, הם אלו שמחליטים להגיש את הבקשה לפירוק החברה, הצעד הראשון שעליהם לנקוט הינו הגשת בקשה לפירוק החברה לבית המשפט המחוזי. וזאת, על מנת שיכולו לפנות למוסד לביטוח לאומי לצורך תביעת חוב שכרם.
מלבד מסמך הבקשה לפירוק, יש להוסיף תדפיס הכולל את פרטי החברה וכן תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין.
על העובדים להגיש לחברה העתק של בקשת הפירוק אשר הוגשה לבית המשפט. לא זו בלבד, אלא שכל בעל מניות בחברה או נושה אחר אשר היה וקיים לחברה רשאים לקבל העתק של בקשת הפירוק. בעת הגשת הבקשה יש להפקיד פקדון אצל כונס הנכסים, ורק לאחר אישורו ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי את הבקשה.
לאחר הגשת הבקשה, יש לפרסם את ההודעה בדבר בקשת הפירוק ברשומות משרד המשפטים. מטרת הפרסום הינה לאפשר לכל מי שהינו בעל עניין בפירוק החברה אפשרות לפעול בטרם פירוקה, ולתבוע את חובו מידי המפרק שימונה לחברה. בהודעת הפרסום ברשומות יפורסם, בין השאר, מועד הדיון בבית המשפט וזאת על מנת לאפשר לכל בעל עניין להגיע לדיון או להגיש התנגדות.
החוק קובע כי בית המשפט צריך לאשר את השתתפותו של כל גורם בדיון בבקשת הפירוק, או לחלופין שכל מי אשר מעוניין להשתתף בדיון יודיע למבקש על כוונתו לפחות שבוע לפני תאריך הדיון. אם העובדים יתחרטו או יחליטו לבטל את בקשת הפירוק, בית המשפט יכול להחליף את המבקשים, כך שבמקום העובדים יתפסו נושים אחרים את מעמדם כמבקשי פירוק החברה.
למה זכאים העובדים במסגרת הליך הפירוק?
בעת הליך הפירוק, ממונה לחברה מפרק, המפרק הוא האחראי לניהול ההליך כולו, משמע, חלוקת הנכסים על פי זכות קדימה ועל פי תביעות החוב שהוגשו אליו. כפי שציינו לעיל, עובדי החברה הינם נושים בדין קדימה, ומכאן, שזכאותם לקבל את כספם גוברת על פני מרבית הנושים האחרים.
במקרה שבו אין לחברה אפשרות לפרוע את חובה כלפיי עובדיה, אזי העובדים אינם מקבלים את שמגיע להם במסגרת הליך הפירוק, הם זכאים לפנות למוסד לביטוח הלאומי ולקבל ממנו את שכרם ובכללו פיצויי פיטורין, ימי חופשה, שכר ייסוד +שעות נוספות, פרמיה, עמלות, מענקים, תוספת מאמץ, נסיעות וכל זכות סוציאלית אחרת שלא שולמה להם בהליך הפירוק.
על העובדים להגיש למפרק את התביעה לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי כתביעה לתשלום החוב ולא למוסד לביטוח לאומי, בצירוף מסמכים המעידים על החוב.
המפרק ייאשר את התביעה ויעביר אותה לטיפולו של המוסד לביטוח לאומי, אשר מוסמך לאשר את החלטת המפרק או לדחות אותה. ללא עלות פתיחת תיק וללא תשלום שכ"ט – אלא רק מאחוזים מהגבייה בפועל